מערכות יחסים מרעילות והדרך להשתחרר מהן 

מרבית האנשים היו עדים או חוו סיטואציה בה מישהו התייחס יפה – באהבה, בעדינות וברגישות ולפתע ההתנהגות משתנה ליחס פוגעני ומשפיל מאוד. אנשים עם חוסן נפשי ופסיכולוגי, אינם מוכנים לסבול התנהגות זו לאורך זמן. כאשר התנהגות משפילה חוזרת על עצמה מספר פעמים, הם בפשטות "ממשיכים הלאה", עוזבים. מדובר ב"יחסים מרעילים" העשויים להתקיים במערכות יחסים שונות ומגוונות כגון: יחסים זוגיים, משפחתיים, הוריים ומקצועיים. זו תופעה שלא מרבים לדבר עליה מאחר והיא מתעתעת ומטעה. מחד, נדמה שלכאורה מצאת את הנפש התאומה שלך ומאידך באופן בלתי צפוי כמו עקיצה כואבת, אותה "נפש תאומה" פוגעת, מכאיבה, משפילה ומבטלת, המותירה אותך חסר אונים ומילים, נבוך וכואב.

אנשים שהערך והבטחון העצמי שלהם נמוך, ייתרצו, יצדיקו ויסבירו את התנהגות האחר כלפיהם באופנים שונים, כגון: "נכון שהוא מתפרץ עליי, אבל בדרך כלל הוא לא כזה...", "אני יודע/ת שלא הייתי צריכה... זה מה שגרם לו להתפרץ..." וכדומה.

נשאלת השאלה, האם מישהו שנחמד אליך לפעמים ניתנת לו הרשות להתעלל בך? התשובה היא לא!! אנשים עם ערך עצמי ירוד אשר מורגלים עוד מילדותם המוקדמת להתנהגות כזו, מאפשרים לאחרים להתנהג אליהם באופן גס, נבזי, חסר אמפטיה ולהתעלל בהם, רק משום שלפעמים הם נחמדים אליהם, מבחינתם זה מספיק. מבחינתם חלקיות זו מספיקה להם. 

אנשים רבים מספרים על מערכות יחסים קשות עם הורה, בן-זוג, חבר ואף עמית לעבודה. מדובר בחוויה רגשית מתמשכת של אי נוחות ומתח בחברת אותם אנשים. כשמצד אחד למראית עיין היחסים נראים טובים ומצד שני ישנן שתיקות עויינות, התקפות מילוליות, חוסר חמלה, חום ואמפטיה. מדובר בסתירה פנימית בין רגשות פגועים לבין תחושה ש"אני לא בסדר", "שאסור לי להגיד דבר" כמצב קיומי. מאחר והיחסים כלפי חוץ מצטיירים כטובים, קשה מאוד לחשוף את הסיפור האמיתי ולרוב מרגישים במילכוד שאף אחד לא יאמין.

אנשים החיים והמוכנים להמשיך לחיות בבגרותם במערכת יחסים מרעילה, סבלו עוד משחר ילדותם (מצד הורה אחד או שניהם) מהתייחסות נוקשה, שיפוטית, משפילה ומתעללת. ילד כזה ירגיש כל חייו שהוא "לא בסדר", שמגיעה לו התייחסות שלילית. הטרגדיה האמיתית היא שישנה העברה בינדורית של דפוס זה – הורה מרעיל הוא בדרך כלל ילד שהורעל על ידי הוריו. רק מודעות להתנהגות החוזרת על עצמה, עשויה להפסיק אותה.

אין סוף מחקרים מצביעים על כך שמרגע הלידה, משימת המוח האנושי הוא לסנכרן את עצמו ליצירת קשר עם דמות ראשונית (האם) גם אם וכאשר היא איננה מיטיבה. הצורך בקשר הוא בסיסי לקיום והעולם נראה בהתאם לחוויה הראשונית. ילדים הגדלים בסביבה מיטיבה, יראו את העולם וינתחו אותו בהתאם לחוויה זו. לעומתם ילדים, אשר הוריהם היו מרעילים ומנוכרים רגשית, יהיו ילדים שהחוויה המרכזית שלהם תהיה רגשות אשם ונסיונות חסרי סיכוי לרצות את הוריהם במטרה לבטל את הניכור הרגשי של הוריהם.

קיים המימד השלישי ביחסים בינאישיים בוגרים – ילדים אשר גדלו בסביבה מרעיל ולא יציבה בה ההורה היה לפעמים אוהב באופן קיצוני ובדרך כלל פוגע, מרחיק ומשפיל. ילדים אלה, גדלים לאנשים מבוגרים המאמינים שכך העולם נראה, יחסים מרעילים הם הכי נורמליים מבחינתו. דהיינו, תמורת מחווה של אהבה מותר לפגוע ולהשפיל, גם כשלא יודעים מה היה "החטאם והפשעם". מכאן שזו הדרך בה אדם יחווה את מערכות יחסיו, בתנודתיות שבין סבל להנאה – זהו חלק אחד של התצריף.

החלק האחר של התצריף הוא הדינמיקה שביחסים, האמונה שאתה מקבל ביחס ישיר למה שאתה נותן. כל נסיון להיות מדוייק כלפי האחר כדי שיאהב אותך, נועד לאכזבה וכאב. הבחירה לרצות בן זוג מרעיל, בדומה להורה המרעיל, נועדה לכשלון חוזר ונשנה, דבר המחזק את ההרגשה שמשהו בך לקוי, שאתה הוא זה הגורם לבן הזוג פעם לאהוב ופעם להתעלל. מדובר ב"רכבת הרים" מטלטלת וביחסי שליטה ואהבה-שנאה. ביחסים כאלה בדרך כלל, מתקיימת סוג של הסתרה וסוד בנוגע ליחסים קשים המתרחשים בחדרי חדרים. גם כאשר היחסים אינם מגיעים לרמת קיצוניות מובהקת, מערכת היחסים תתקיים מתוך פחד: חוסר לגיטמציה להביע דעה, פחד משתיקות עויינות, התעלמות, חוסר התייחסות ובעיקר פחד לאבד את אהבת בן הזוג המרעיל, או מה שנשאר מאהבה זו. החיים התנהלו תוך תחושה שאהבה איננה במקום בטוח.

כאמור, מתח, דריכות, אי שקט הם חלק ממערכת מוקדמת של יחסים מרעילים. גם בבגרות כאשר פוגשים את ההורה המרעיל והוא כבר מבוגר מאוד ולא יכול להזיק, התחושה הראשונית תמשיך להתקיים. התחושה היא שצריך להתנהל על "קצות האצבעות" בנוכחותם, אחרת יקבלו מטח של יחס עויין הכולל ביקורת וביטול, ללא קשר למה שעשו או אמרו.

באמצעות ההפנמה של ההורה המרעיל, ממשיכים להתעלל בעצמם, מאמינים שאינם ראויים ליחס אחר, אינם מכבדים את הרגשות והצרכים של עצמם. ביחסים זוגיים הדברים מקבלים משנה תוקף: בן זוג המתנהג פעם כמי שאוהב ובפעמים אחרות זר, מנותק ומנוכר, יגרום לבן הזוג הפגוע להיות במרדף ובהמתנה מתמדת אחרי "גמול" חיובי, בעיקר אחרי תיקוף רגשי, הכרה בקיום, חום וכדומה. הדבר עלול לגרום לתחושת התמכרות ביחסים, בדומה למשחק רולטה – אתה שם את קלף על מספר מסויים ואף פעם אינך יודע בוודאות מה תהיה התוצאה. לא לדעת מתי הנצחון הגדול יגיע, משאיר אותך במשחק, לפעמים עד שנשארים חסרי כוחות רגשיים, כולל דכאון.

השאלה המתבקשת היא: אם וכיצד ניתן להמלט ממערכת יחסים מרעילה?

בשל הדואליות קשה מאוד להתנתק מחברים ומהורים מרעילים, קשה עוד יותר לעזוב מערכות יחסים לא מתפקדות.

יחד עם זאת, יש שביב של תקווה. כמו בכל התנהגות אנושית, מדובר בלמידה ומודעות. חשוב להיות מודע לכך שיחסים מרעילים מתרחשים משום שזה מה שמכירים. על בסיס החוויות המוקדמות זה מה שהמוח מצפה שיקרה. העובדה שחווית טראומת ילדות מתמשכת, אשר יכולה להיות רעילה למוח, אינה מחייבת שכל חייך תמשיך להיות לכוד במערכת יחסים מרעילה. התמכרות למערכת יחסים רעילה, דומה למערכת יחסים של שולט ונשלט. חשוב לזכור" זה לא השולט שמשחרר את הנשלט אלא הנשלט המשחרר את השולט. יש צורך להפסיק את המרדף אחרי "הפרס הרגשי הגדול". מערכת יחסים מרעילה יכולה לספק רק או בעיקר כאב רגשי. אנשים מבוגרים יכולים לשקם חייהם באמצעות חוויות חדשות ומיטיבות. בנוסף, טיפול רגשי עשוי להועיל במקרים רבים.

אסור לאדם להרשות לעצמו לאבד את הערך והכבוד העצמי. פעמים רבות, מרעילים מצפים שיסלחו להם, שימשיכו את הקשר למרות הכל. ישנם מצבים בהם ניתן לשקול מחדש האם לשמור על היחסים, האם אפשר לעבוד מחדש על הקשר, האם הצד המרעיל לוקח אחריות לשינוי אמיתי וכנה. לעיתים יש להתרחק ממערכת היחסים, פיזית ורגשית, כדי לבחון אותה מחדש ולבדוק האם ישנו סיכוי לשיקום.
מדובר בעבודה אישית ולפעמים זוגית, הדורשת השקעה רגשית, התבוננות פנימית, התרחקות וויתור על דפוסים מרעילים וקורבניים. אנשים מורעלים הם לרוב חלשים ופגועים ומתנהגים כמו גבר/אשה מוכה, חסר אונים, חלש שאינו מאמין שביכולתו לערוך שינוי.

במטרה להחלים ממערכת יחסים רעילה ולחיות חיים מספקים ובריאים יותר, יש צורך להתרחק מהדמות הקונקרטית המרעילה וכן מהדמות המופנמנת של ההורה המרעיל, ללמוד לזהות כיצד ההתנהגות המרעילה בילדות, משפיעה על היחסים בבגרות ומה ההשלכות כתוצאה מכך. שחרור כזה יסייע להחלמה אמיתית. אי אפשר להבטיח שטיפול ימחוק את העבר, אבל אין ספק שטיפול יכול לעזור להיפרד מההורים המופנמים וליצור לעצמך "הורה פנימי" מיטיב.